הפלגה לאילת- חוויות מהפלגה מאתגרת דרך מצרים

הים האדום הוא סביבת העבודה שלי כבר למעלה מ 35 שנה. בעיקר מתחת למים. חיידק היאכטות מקנן אצלי כבר מספר שנים. לפני כשלוש שנים החלטתי להגשים חלום ולרכוש יאכטה. לאחר סקר שוק בחו"ל ובארץ נפלה אצלי ההחלטה לרכוש את ה"מריסול", בוואריה 40 שנת 2010, ולהוריד אותה למפרץ אילת כדי שתשמש להפלגות מסחריות.
שתי אופציות עמדו בפני להורדת ה"מריסול " לאילת: הראשונה בהובלה יבשתית והשנייה בהפלגה דרך תעלת סואץ לאילת. לכל אופציה יתרונות וחסרונות כאשר השיקול שהכריע את הכף היה שבסך הכל קניתי יאכטה להפליג בה ולא להסיע אותה ע"ג מוביל בכביש הערבה. ההחלטה לא הייתה קשה, קדימה להפלגה דרך תעלת סואץ.
הכנות ליציאה
שלב זה הוא הקריטי ביותר להצלחת ההפלגה. ההכנות כללו בחירת צוות להפלגה, לימוד המסלול, הכנת היאכטה למסלול של 500 מייל ימי ללא אפשרות עגינה, והצטיידות במזון, דלק ומים מתוקים במידה מספקת. לאחר שנבחר תאריך יציאה שבו צפיתי לתנאי למזג אויר סבירים בקטע מאשקלון לפורט סעיד, יצרתי קשר עם סוכן מיצרי בתעלה על מנת שיסדר את כל המעבר והניירת, וזאת על מנת שנבזבז זמן מועט ככל הניתן על מנהלות הביורוקרטיה המצרית הידועה. לאחר סיום ההכנות, והתפקדות הצוות, יצאנו לדרך.
הייתי חייב לפנות את מקום העגינה במרינה ת"א וניצלתי את ההזדמנות להכיר את ה"מריסול" בהפלגה רצופה לאשקלון. רוח צפונית של 8 קשרים וים רגוע הביאו את היאכטה לעגינה בשעות אחה"צ במזח 6 במרינה באשקלון. חישוב מהיר מראה שהמנוע צורך כ 3.3 ליטר דלק לשעה וכל המפרשים והמערכות עובדים ללא כל תקלות.
13/11/2013 אשקלון
בדיקת מטאורולוגיה מספר ימים לפני והתאריך נקבע. נפגשים במרינה אשקלון בשעה 10.00 לביקורות גבולות על ידי המשטרה הימית. תדלוק אחרון, העמסה של קרח ובשעה 13.00 אנחנו משחררים חבלים ויוצאים מערבה עם רוח צפונית של 6 קשרים ומנוע על 1800 סל"ד.
בתדרוך ממשטרת הגבולות באשקלון אנחנו מקבלים את נתיב השיט ואת העובדה הבעייתית שיש להקיף את קידוחי הגז כ 5 מייל מצפון. העלייה צפונה הוסיפה עוד כשעתיים לתכנון אבל עם רדת החשכה הרוח עלתה ל- 14 קשר. דוממנו מנוע והקורס - ישיר לכניסה לפורט סעיד.
14/11/2013 אשקלון – פורט סעיד
שיקול נוסף לבחירת התאריך היה הירח המלא. התכנון היה להפליג בכל הלילות ובירח מלא ללא עננות, מזג אוויר שקיבלנו כמו בהזמנה – המכ"ם נשאר כמעט ללא שימוש. עם הזריחה תנועה של מכמורתנים מיצריים מחייבת הגברת ערנות ולקראת השעה 09.00 אנחנו מדברים עם הרשויות במצרים בערוץ 12 ומקבלים אישור להיכנס לתוך סידרת המצופים המובילה לתעלה. בשעה 10.00 לאחר 21 שעות בים התיכון אנחנו נקשרים בגדה המזרחית של התעלה לא לפני ש"מנפנפים" בדרך סירות שהיושבים בהן מנסים למכור או לשווק לנו שרות כזה או אחר. בכניסה לתעלה התקשרתי לסוכן המצרי והודעתי לו את שעת ההגעה. בניגוד לכל הסיפורים הוא עומד על המזח ועוזר לנו לקשור את היאכטה במרינה של משטרת פורט סעיד.
מספר שעות של בירוקרטיה (בעזרתו של הסוכן). ביקור של נציג ח"י המיצרי, רשויות התעלה והמכס ובסביבות הערב אני מקבל את הדרכונים חזרה ואת האישור להפליג. כאן המקום לציין שניסיון אישי של שנים כמדריך צלילה בסיני ושל איש הצוות משה קריספין עזר לנו להתמקח על המחיר ולהורידו. הכלל המנחה שלנו היה לסכם הכול מראש ובכתב על מנת להימנע מפשיטת רגל מוחלטת עקב גחמות המצרים.
15/11/2013 פורט סעיד – סואץ
השכמנו 04.30 ובשעה 05.00 מתייצב מוסה, הפיילוט הראשון שלנו עד לאיסמעליה. אני מוציא את היאכטה מהמרינה ומוסר את ההגה למוסה. אנחנו מתחילים לרדת דרומה בתעלה. מהירות 7 קשרים. השמש עולה לאט ממזרח וכל האזור מכוסה בערפל כבד עם ראות של 40-50 מטר. המכ"ם עובד ומדי פעם חולפת אותנו במהירות אוניית מכולות עצומה. לאחר קופסת מלבורו אדום מצרית שמכוסה בתמונות זוועה על הנזקים שבעישון ו-5 כוסות תה - מוסה מפשיר ומסביר לנו על הנוף המתחלף מולנו.
השמש עלתה, הערפל נעלם וזה הזמן להנות מהיופי של תעלת סואץ וגם להיזכר במלחמת יום כיפור שלאורך כל הדרך רואים את הצלקות, המזכרות והאנדרטאות שנשארו בנוף.
לאחר שהובסתי קשות ע"י מוסה במספר טורנירים של שש בש הוא הסכים לנסות לקבל עבורנו אישור לעבור את התעלה ביום אחד. יאכטה בגודל של ה"מריסול " רשאית להפליג בתעלה רק ביום. שכנוע באמצעים כאלו ואחרים הועילו והסיכום הוא שאנחנו מורידים את מוסה במועדון היאכטות באיסמעיליה, מעלים פיילוט חדש ויוצאים לכיוון הסואץ. מוסה יורד ונג'י עולה במקומו. לאחר עיכוב קצב עקב שיירה של אוניות מלחמה גרמניות, אנחנו ממשיכים דרומה לעבר הסואץ.
יום שישי בערב ודודי מתעקש על ארוחת שבת מסורתית, קידוש וחולצה לבנה. אנחנו מקבלים את השבת בלב תעלת סואץ עם בקבוק יין אדום כשנג'י לא עוזב לרגע את ההגה ומוכן לאכול רק בחוץ במשמרת.
22.00 – עוד קופסאות מלבורו אדום החליפו ידיים ונג'י נאסף ע"י גוררת, דבר החוסך מאיתנו להיכנס למרינה המקומית בעיר סואץ .
23.00 – יצאנו מהתעלה. ירח מלא, רוח גבית של 10 קשרים ותנועה מטורפת של אוניות סוחר מכל הכיוונים. הירח המלא עוזר לנו ביציאה יחד עם הרדאר ותוכנת הניווט הימי (NAVIONICS) שהורדתי לטלפון הנייד. מומלץ!
16/11/2013 סואץ - שארם א-שייח
ככל שמדרימים במפרץ סואץ לכיוון שארם הרוח הגבית מתגברת ואיתה גלים של 4-5 מטר. מזג אוויר אופייני לאזור זה ומאלץ אותנו לצמצם את הראשי למינימום ולהחזיק את ההגה כל הזמן. הרוח מתגברת עד ל 30 קשר בגב ובירידה מהגל, ה"מריסול" מגיעה ל 10 קשרים.
לכל אורך הדרך הרבה מגדלי קידוח נטושים, אוניות סוחר גדולות ודייגים מקומיים. מדי כמה שעות נעלם אחד מאיתנו לתפוס מספר שעות של שינה. התכנון הוא לא לעצור מרגע זה עד אילת.
17/11/2013 שארם א-שייח - אילת
לאורך כל מפרץ סואץ לא מפסיקה תנועת האוניות ועם ערב אנחנו נכנסים למפרץ גו'בל המואר ע"י מגדלי קידוח. אנחנו חולפים עם רדת החשכה על פני מספר ספינות צלילה מיצריות באזור אתר הצלילה "טיסלאגום" המפורסם.
אנחנו כבר בלילה שני ללא שינה ומגרדים את החוף של סיני. הרוח החזקה והגלים לא עוזבים אותנו עד לאזור ראס מוחמד שבו אנחנו צריכים לטפל בשתי תקלות. הראשונה: המפרש המצומצם ברוח הגבית נתקע בתוך הפרלינג ודורש התעסקות כדי לשחרר אותו ולגלגל אותו לתוך התורן. השנייה: הטלטולים מילאו את מפריד המים (separator) של הסולר במים וזה הזמן להחליף פילטר ולנקות אותו. אנחנו חולפים את ראס מוחמד ונהנים לראות משמאלנו את שארם א-שייח שהפכה לעיר ענקית עם רצועת בתי מלון מרשימה לאורך קו החוף.
02.00 – הגענו למייצרי טיראן, הכוונה לנסות לחצות אותם עם אור ראשון. רוח חזקה של 30 קשר וגלים מאלצים אותנו לחזור מעט לאחור (חשוב - לאחר קבלת אישור מהרשויות המצריות) ולהמתין לאור ראשון.
06.00 - 35 קשר רוח וגלים של 4-5 מטר מכיוון החרטום. מוריס שבכל ההפלגה נמצא בשני מצבים בלבד - או ישן בקבינה האחורית או מחזיק את ההגה, מוריד מהירות ל-2000 סל"ד, 2 קשר מהירות מול הגלים והסיוט מתחיל. עם כל נפילה מגל היאכטה משמיעה קולות שגורמים לי לחשוב שנית על האופציה של "כביש הערבה".
כשלוש שעות לוקח לחצות את המייצרים כשמולנו ואיתנו תנועה עירה של אוניות סוחר גדולות ומתחילים לגרד את החוף של סיני, מנסים כמה שיותר להסתתר מהגלים והרוח.
12.00 - קצת לפני דהב הרולר מתחיל להשתולל ומול הרוח והגלים נפטון שולח לנו פיצוי על מזג האוויר הסוער. טונה במשקל של 7 ק"ג. דודי מסתער על הטונה ו-20 דקות לאחר מכן היא ארוזה בחתיכות בתוך קופסת פלסטיק במקרר.
14.00 - עוברים את החופים של דהב שברקע הרבה גולשי קייט. מול הבלו הול שולח לנו נפטון עוד מתנה קטנה לפיצוי, גלשן קייט חדש צף בים, נאסף על ידנו והוא ישמש את הבן של מוריס יומיים מאוחר יותר.
18.00 - הערב יורד ואיתו גם הים. דודי יורד למטבח ושעה לאחר מכן אנחנו טורפים סטייקים של טונה טרייה, פסטה ובקבוק יין אדום. נואיבה כבר באופק.

18/11/2013 אילת
ירח מלא. הים יורד ואנחנו גמורים לגמרי. מוריס ואני מתרסקים בסלון ודודי שנשאר בחוץ מנצל את ההזדמנות לדומם מנוע ולהרים מערך מלא של מפרשים. 20 קשר רוח ומהירות הפלגה של 8 קשרים מביאים אותנו לאזור אי האלמוגים בסביבות 03.00 בבוקר, אנחנו יוצרים קשר עם חיל הים. בדיקה קצרה ע"י הדבור, קיפול מהיר של דגל מצריים והנפת דגל ישראל ובשעה 06.00 אנחנו כבר בתוך נמל אילת לביקורת דרכונים.
08.00 - טלפון קצר למשרד המרינה באילת והגשר נפתח לכבודנו. מספר דקות מאוחר יותר אנחנו קשורים לרציף המרינה של מלון המלך שלמה - מקום העגינה החדש של "מריסול", מקום בו היא תשמש כיאכטה להשכרה לפעילות מסחרית ולהפלגות כיף במפרץ אילת
שלושתנו צונחים לשינה עמוקה, אין כמו בבית...